שון מישלס, היה סטודנט כאשר זיהה כי נגמרים לו המקומות להזרקה. בהתחלה הוא הזריק בבטן, ולאחמ"כ עבר לירכיים אך בשאר המקומות האפשריים היה לו קשה מאד להזריק, ולכן המשיך להזריק באותם מיקומים לאורך זמן. עם הזמן הוא החל לשים לב כי ספיגת האינסולין נפגעת ותחת העור החל להצטבר שומן, מצב הנקרא ליפואיפרטופיה הנפוץ אצל כ-50% מהסוכרתיים, אך עדיין היה קשה לו להגיע אל מקומות ההזרקה השונים האפשריים.
בממוצע, אנשים עם סוכרת נעורים מזריקים שלוש עד חמש זריקות אינסולין ביום, המסתכמות בסך הכל ב -1,100 עד 1,800 זריקות בשנה. מישלס החליט לנסות למצוא פיתרון לנושא, והמציא את Steady shot, תוספת הנצמדת למזרק האינסולין ומאפשרת להזריק בקלות יותר במגוון מקומות בגוף. בנוסף, התוספת מכסה את המחט ומסייעת לאנשים הפוחדים ממחטים להזריק מבלי להיחשף למחט עצמה.
היתרון במתקן הוא שצביטה קלה של העור אל המחט, מאפשרת למחט לחדור בקלות למקום ההזרקה עם פחות כאב ויותר יציבות במהלך ההזרקה. היא חוסכת את הצורך בשימוש בשני ידיים בהזרקה ולכן מאפשרת הזרקה בנקודות פחות נגישות.