מחקר חדש שפורסם ב-jamanetwork.com, בדק את הבדלי שכיחות סוכרת הנעורים בקרב האוכלוסיה משנת 2019, לפני פרוץ מגיפת הקורונה ומשנת הקורונה עצמה. לאחר מיקוד הנתונים של 17 מחקרים שבדקו 38,149 מקרים של ילדים עם סוכרת מסוג 1 שאובחנו לאחרונה ו-15 מחקרים עם 4,324 ילדים עם DKA, מצאו כי מצאו ישנו שיעור גבוה יותר ב-16% (95% CI, 10%-23%) של אירועי גילוי סוכרת מסוג 1 בילדים במהלך 12 החודשים הראשונים ושיעור שכיחות גבוה ב-28% (95% CI, 18%-39%) במהלך 12 החודשים הבאים של המגיפה, בהשוואה לשנה שקדמה למגיפת הקורונה. עלייה זו גבוהה משמעותית מהעלייה הקדם-פנדמית של 2% עד 3% בשיעור האיתור השנתי של סוכרת מסוג 1.

בתחילה חשבו החוקרים כי ההפרש באחוזים נובע מאחוזי הגעה נמוכים לבדיקות, ולכן איתור הסוכרת נדחה לשנה הבאה, אך הנתונים הראו עליה גם בשנה הבאה אחריה, שם לא נראה שהיה עיכוב בהגעה לבית החולים.

לחוקרים יש מספר תיאוריות על הגורמים העשויים לספק הסבר מניח את הדעת לעליה בכמות המקרים שאובחנו, אך אף אחד מההסברים נכון לעכשיו לא נותן מענה מחקרי אמיתי לתופעה.

המאמר של D'Souza וחב' מצא גם עליה בשיעור גבוה ב-26% של DKA באבחון סוכרת מסוג 1 במהלך 12 החודשים הראשונים של המגיפה בהשוואה לשנה הקודמת, ולזה היה הסבר הגיוני בעקבות הימנעות האוכלוסיה להגיע לבית החולים עד למצב חירום הדורש זאת, עם זאת עדיין לא נמצא הסבר לעליה דומה גם בשנה הבאה אחריה, ב״ה כבר הוסרו כל הסגרים ברחבי העולם והחיים חזרו לתנאים הרגילים.